יהדות פדובה - מסלול טיול
- Simon Beni
- 23 בינו׳
- זמן קריאה 4 דקות
פדובה שוכנת כ-40 ק”מ ממערב לוונציה וכ -10 ק"מ מצפון לאבנו טרמה, והיא מרכז המסחר של החבל ונטו אשר בצפון איטליה. העיר מהווה מוקד משיכה לתיירים בשל יופייה ואופיה, כנסיות מפוארות וכמובן האוניברסיטה הותיקה בה לומדים ישראלים רבים. יש בה רחובות עתיקים וצרים מרוצפים אבן וגשרי אבן על פני נהר הבאקיליונה העובר בה.
מעוניינים לבקר באתרי יהדות פדובה? הנה מסלול שמסתובב באזור הגטו של פדובה העתיק סביב הסבך של הרחובות המסתעפים מהציר המרכזי, Via San Martino e Solferino. לאחר מכן נמשיך לבקר במוזיאון היהודי ובית הכנסת. בהמשך, נצפין מעט יותר, אל אזור סבונרולה המקסים, כדי להגיע לבית הקברות היהודי הראשון של העיר. במוזיאון היהודי ניתן לרכוש כרטיס משולב לשלושת הנקודות המעניינות הללו. לבסוף, עבור המעוניינים, נציין גם את בית הקברות היהודי המודרני יותר, שנפתח במחצית השנייה של המאה ה-19.
הגטו יהודי
האזור, שמכונה עדיין "הגטו" על ידי התושבים, מתפרש דרומית מכיכר השוק Piazza delle Erbe. משם מתפשט סבך של סמטאות מלאות חנויות אלגנטיות, סדנאות אומנים, ברי יין ומקומות קטנים לעצירה לקפה או לאפריטיף. האווירה הציורית שלו הופכת אותו לאחד השכונות הכי נחשבות במרכז העיר. אזור הגטו היה מסומן בהפרדה של הקהילה היהודית בצו הרפובליקה הוונציאנית. יהודי פדובה הועברו לשם מ-1603 ועד 1797, כאשר, עם הגעת נפוליאון ונפילתה של הסרניסימה, היהודים הוכרזו חופשיים ושווים ברוח המהפכה הצרפתית.
בתי היהודים הראשונים בעיר הם הרבה יותר מוקדמים (המאה ה-12) ונמצאו באזור סבונרולה, מחוץ לחומות העיר הקיימות. עם זאת, האוכלוסייה היהודית בעיר גדלה משמעותית לאחר הקמת האוניברסיטה. בניגוד לכל האוניברסיטאות האחרות באירופה, זו אכן קיבלה סטודנטים מכל הרקעים והדתות. תקופה נוספת של שגשוג הייתה בתקופת הקהילה, בה גידול המסחר משך רבים מסוחרי יד שנייה ומלווים כספיים לפדובה. בשלב זה השכונה שהייתה נבחרה בתחילה הוכחה לא רק כבלתי מספקת כדי להכיל את כל החדשים, אלא גם כמרוחקת מדי מהמרכז המסחרי של הפיאצות. לכן היישוב הועבר לעבר המרכז.
מתחילת המאה ה-16, החלו להופיע גטאות באירופה, שנוצרו כדי להפריד את היהודים מהאוכלוסייה המקומית. קורבנות של אפליה בשל כוחם הכלכלי הגדול, הם הפכו לשעירים לעזאזל בחברה שבה הפערים החברתיים היו ניכרים. הגטו של פדובה נסגר בכל ערב על ידי ארבע דלתות כך שתושביו לא יוכלו לצאת. בתוכו פעלו כ-60 בתי עסק (כעדות לפעילות של אותה תקופה, קיימות עדיין ב-Via dei Fabbri). תוכלו להבחין כיצד הבניינים בנויים לגובה. תכונה זו נובעת בדיוק מהעובדה שהיהודים לא יכלו לחיות בשום מקום אחר. ולכן, כדי שיהיה די מקום מגורים, הם היו מוכרחים להרחיב את הבניינים לגובה באופן אנכי.
בימי הביניים הייתה ידועה העיר בשל גדולי תורה שהתגוררו בה: המהר”ם מפדובה, הרב מאיר קצנלבונגן – מגדולי הפוסקים האשכנזים במאה ה-16, ומהר”י מינץ, רבי יהודה הלוי מינץ, מגדולי יהדות אשכנז במאה ה-15. מאוחר יותר, נולד וגדל בעיר רבי משה חיים לוצאטו – הרמח”ל, שעזב את העיר, עלה ארצה ומת בארץ ישראל בשנת 1746.
בשנת 1820 נוסד בפדובה בית מדרש לרבנים בראשו עמד שמואל דוד לוצטו (שד”ל), פרשן המקרא וחוקר בתולדות ישראל. בשנת 1870 עם השלמת איחוד איטליה עבר בית המדרש לרבנים לרומא, בה הוא שוכן עד היום.
כאשר נבנה בירושלים “היכל שלמה”, הובא אליו ארון הקודש מבית הכנסת הספרדי בפדובה, שנבנה בשנת 1730. לכבוד חנוכת הארון בפדובה חבר הרמח”ל רבי משה חיים לוצטו סדר מיוחד של שירים וזמירות בשם “חנוכת הארון”.
כיום מונה הקהילה היהודית בפדובה כ-200 איש, ובראשה עומד הרב אהרן לוצ’י. בקהילה שתי קבוצות גיל: עם הגדולה נמנים המבוגרים, שהם צאצאי משפחות בעיר מאות שנים, ובקבוצה השנייה צעירים יהודים וכן ישראלים וצעירים מאירופה. הרב לוצ’י בשנות ה-50 לחייו, יליד רומא, למד בבית המדרש לרבנים ברומא ובישיבת הכותל בירושלים. הרב דובר עברית רהוטה ונמצא בקשר עם המערך לשירותים רוחניים בתפוצות בהסתדרות הציונית העולמית.
הקהילה מאורגנת היטב, בית הכנסת היפה והמרשים פתוח מדי יום ומתקיימים בו שיעורים ואירועים, אך תפילה במניין יש רק בשבת ובחגים. בעיר יש מקווה טהרה, וניתן להשיג אוכל כשר. בית ספר יהודי אין, אך קיים תלמוד תורה לילדים בימי ראשון, ומשתתפים בו כעשרה ילדים.
מה לראות:
ברחוב 37 Via San Martino e Solferino תראו את ביתו של פלה סטרוצי, גולה מפירנצה שהגיע לפדובה ב-1434. הוא כנראה צפה מבעד לפתח המיוחד בעבודת התלמידים בסדנה שלו. במספר 21, היכן שנמצא היום מלון טוסקנלי, היה מקום מושבם רבני הקהילה. מיד מול הרחוב, תוכלו להבחין בגלריה. משם, במהלך השעות שבהן השער פתוח, אתם יכולים לגשת ל-Corte Lenguazza, שהיה פעם לב השכונה. כאן הייתה מאפייה, חנות קצב והכניסה ללבית הכנסת האשכנזי, כיום מוזיאון (עם כניסה מהרחוב המקביל).
בית הכנסת
בית הכנסת האיטלקית נוסד ב-1548 ועדיין פעיל כיום כמקום תפילה לקהילת ישראל בפדובה. כדאי לבקר בה עבור האולם המקושט בעושר, הארון הקדוש הפונה לירושלים, והדוכן שמופיע כאילו נחרת מעץ של עץ בן 100 שנה שנפל על ידי סערה בגני העיר.
פתוח בימי ראשון מ-10:00 עד 18:00 או לפי תיאום.
סגור בשבתות ובחגים יהודיים, 1 בינואר, 25 בדצמבר. כרטיס מלא: € 15 מוזיאון +בית כנסת + בית קברות| € 12 מוזיאון + בית כנסת. כתובת: Via S. Martino e Solferino, 13, 35122 Padua. טלפון 049 661267
מוזיאון יהודי
המוזיאון ניתן לביקור בימי ראשון מ-10:00 עד 18:00 או לפי תיאום.
כתובת: Via delle Piazze 26, 35122 Padua. טלפון 049 661267
בפדובה תוכלו לכבד את אבני הנגף במקומות הבאים:
אבן נגף בגרמנית: Stolperstein - הוא פרויקט הנצחה מתמשך בערים שונות באירופה, שיצר האמן גונטר דמניג. אבני הנגף של דמניג שקועות במדרכות בערים שונות במטרה להזכיר לעוברים ושבים את קורבנות הנאציזם. נכון לסוף שנת 2019 הונחו מעל ל-75,000 אבני נגף בערים רבות ברחבי אירופה.
via San Martino e Solferino 9
via delle Piazze 26
via dei Fabbri 3
via Giovanni Prati 7
via Roma 30 and 48
via Petrarca 15
via VIII Febbraio 2
via Damiano Chiesa 4
