הביאנלה של ונציה - 2026
- Simon Beni
- 9 באוג׳
- זמן קריאה 6 דקות
עודכן: לפני יום 1
פתחו יומנים! תערוכת האומנות הבינלאומית ה -61 של לה ביאנלה די ונציה תתקיים מ-9 במאי עד 22 בנובמבר 2026, ותיפתח מראש ב- 6-8 במאי.
אנחנו נבקר שם בסוף חודש מאי. (פרטים ממש בקרוב).
הביאנלה של ונציה 2026, אירוע האמנות הבינלאומי החשוב בעולם, תתקיים בהנהגתה של האוצרת קויו קואו (Koyo Kouoh), המנהלת והאוצרת הראשית של מוזיאון לאמנות עכשווית באפריקה (Zeitz Museum of Contemporary Art Africa) בקייפ טאון, דרום אפריקה. זוהי הפעם הראשונה שאדם שנולד באפריקה ואישה שחורה יעמדו בראש הביאנלה. הביאנלה ה-61 צפויה להתקיים בשנת 2026.
קואו, שנבחרה על ידי מועצת המנהלים של הביאנלה, תביא את נקודת המבט הייחודית שלה לאחר שנים של אוצרים לבנים מערביים. מינויה מסמל הכרה בתרומתה המשמעותית לאמנות העכשווית, במיוחד בתחום האמנות האפריקאית. היא הובילה מיזמים פורצי דרך והציגה אמנות אפריקאית בזירה הבינלאומית. לאחרונה פורסם שהאוצרת בחרה נושא לתערוכה הקרובה "in minor keys".
הביאנלה של ונציה - Biennale di Venezia היא תערוכת אמנות עכשווית בין-לאומית הנערכת בוונציה שבאיטליה.התערוכה נערכת מדי שנתיים ומכאן שמה, "ביאנלה", שפירושו באיטלקית הוא "דו-שנתי". הביאנלה של ונציה נחשבת לאחת מהתערוכות החשובות והיוקרתיות ביותר בעולם האמנות, ומכל מדינה נבחרים להשתתף בה אמנים בולטים בתחומם, אשר יוצרים יצירות אמנות במיוחד לקראתה. בנוסף לביתנים הלאומיים, מתקיימת תערוכה בינלאומית רבת היקף במבנה הענק של הארסנאלה. כחלק מהביאנלה נערך גם פסטיבל הסרטים של ונציה ומתארחות ברחבי העיר תערוכות נלוות ברמה גבוהה, הצגות תיאטרון ומיצגים.
הביאנלה של ונציה היא כבר למעלה ממאה שנה אחד ממוסדות התרבות היוקרתיים והמשפיעים בעולם האמנות. מאז הקמתה בשנת 1895, הביאנלה נמצאת בחזית האוונגרד, מקדמת מגמות אמנותיות חדשות ומארגנת אירועים בינלאומיים באמנויות העכשוויות בהתאם למודל רב-תחומי, המאפיין את אופיו הייחודי. במהלך השנים, הביאנלה הפכה לאבן דרך חשובה עבור אמנים, אוצרים, חוקרי אמנות, ואוהבי תרבות, אשר מגיעים מכל קצוות תבל כדי לחזות ביצירות המתקדמות והחדשניות ביותר. הביאנלה בוונציה מפורסמת בזכות פסטיבל הסרטים הבינלאומי, אשר נחשב לאחד מהחשובים ביותר בעולם הקולנוע, בזכות תערוכת האמנות הבינלאומית, המפגישה בין אמנים וביקורותיהם, ובזכות תערוכת האדריכלות הבינלאומית, המוקדשת לחקר החדשנות והקידמה בתחום הבנייה והעיצוב. בנוסף, הביאנלה ממשיכה את המסורת הגדולה של פסטיבל המוזיקה והתיאטרון העכשוויים, אשר מציע מופעים מרהיבים ומגוונים, ובצדו כעת פסטיבל המחול העכשווי, המפגיש בין סגנונות שונים ומציג את הכישרונות הצעירים והמבוססים כאחד. הביאנלה מקדמת יוזמות הוצאה לאור רבות באותם מגזרים, ומספקת פלטפורמה ליצירות כתובות, קטלוגים, ומחקרים העוסקים באומניות השונות. היא לא רק פסטיבל או תערוכה, אלא גם מקום מפגש לחשיבה יצירתית וחדשנית, שבו ניתן לדון על האתגרים והאפשרויות של האמנות בעידן המודרני. הביאנלה של ונציה מהווה מקור השראה לאמנים וליוצרים, וממשיכה לקבוע את סדר היום התרבותי על פני הגלובוס, כאשר היא משקפת את השינויים החברתיים והפוליטיים המתרחשים בעולם.
ההיסטוריה של הביאנלה
ביאנלה בונציה היא אחת התערוכות החשובות והיוקרתיות ביותר בעולם האמנות, ומעמדה ככזו מוביל אותה להיות מוקד משיכה לאמנים, אוצרים, ומבקרים מכל רחבי הגלובוס. התערוכה מתקיימת בעיר היפה וההיסטורית וונציה שבאיטליה, אשר מציעה לא רק נופים מרהיבים אלא גם היסטוריה עשירה של תרבות ואמנות. הביאנלה נחשבת למוקד מרכזי לתרבות ואמנות עכשווית, והיא מספקת פלטפורמה ייחודית לאמנים להציג את עבודותיהם, לחקור רעיונות חדשים, וליצור דיאלוגים בינלאומיים עשירים ומשמעותיים.
הביאנלה בונציה הוקמה בשנת 1895, ביוזמתו של האמן והאוצר האיטלקי אוזיו ג’יובאני. המטרה הייתה ליצור תערוכה שתציג את מיטב האמנות העכשווית ותשמש כזירה לתצוגות אמנותיות מגוונות. התערוכה הראשונה התקיימה באותה שנה, והשתתפו בה אמנים מפורסמים כמו וינסנט ואן גוך וקלוד מונה, שהציגו את עבודותיהם המיוחדות והחדשניות. ההצלחה של התערוכה הראשונה הניחה את היסודות למסורת ארוכת שנים של אמנות עכשווית, והביאה לכך שהביאנלה הפכה להיות אירוע משמעותי בלוח השנה התרבותי של העולם.
במהלך השנים, הביאנלה עברה שינויים רבים, כאשר כל תקופה הביאה עמה את האתגרים וההזדמנויות שלה. בשנות ה-30 וה-40, התערוכה נתקלה בקשיים משמעותיים בעקבות מלחמת העולם השנייה, שהשפיעה על תנועת האמנות בכל העולם. עם זאת, לאחר המלחמה, הביאנלה חזרה לתפקד במלוא עוצמתה, והחלה לשקם את עצמה כמרכז אמנותי חשוב. בשנות ה-50 וה-60, הביאנלה הפכה לפורום מרכזי לתנועות אמנותיות חדשות, כמו הפופ ארט והאמנות הקונספטואלית, שהציעו פרספקטיבות חדשות ומרעננות על האמנות והתרבות.
בשנות ה-90, נוספה לביאנלה תערוכת “המדינות” (National Pavilions), שבה כל מדינה מציגה את האמנים המייצגים אותה. זה הפך את הביאנלה לאירוע גלובלי, שבו ניתן לראות מגוון רחב של סגנונות, טכניקות ורעיונות, ובכך נוצר דיאלוג בין תרבויות שונות. השפעה זו לא רק העשירה את התערוכה אלא גם חיזקה את מעמדה של וונציה כמרכז עולמי לאמנות.
כפי שצוין, הביאנלה בוונציה לאומנות עכשווית נערך אחת לשנתיים, לרוב בין מאי לנובמבר, ומושך אליו מאות אלפי מבקרים מכל רחבי העולם. כל תערוכה נושאת נושא מרכזי, שבדרך כלל נבחר על ידי האוצר, המציע זווית ראייה חדשה על האמנות העכשווית. בנוסף לתערוכה המרכזית, מתקיימות תערוכות נוספות, אירועים, סדנאות ופאנלים שמספקים פלטפורמה לדיאלוגים על אמנות, פוליטיקה וחברה, ומזמינים את הקהל להשתתף בשיחות חשובות בנושאים עכשוויים. החל משנת 2021, החלה מסורת חדשה, אשר בשנים זוגיות נערך ביאנלה הביאנלה בנושא אדריכלות.
בונציה לא רק מציגה אמנות, אלא גם מתפקדת כאירוע חינוכי, שמזמין את הקהל לחשוב על תהליכים חברתיים, פוליטיים ותרבותיים שמשפיעים על האמנות ועל חיינו. היא מספקת הזדמנות לאמנים ולמבקרים כאחד להרהר על הקשרים בין אמנות לחברה, ולחקור את השפעותיהם ההדדיות.
הבינאלה מתקיימת בפארק ג'ארדיני (Giardini) שבמזרח ונציה, ברובע קסטלו. לצד הביתן המרכזי שהוקם ב-1894, ישנם 29 ביתנים קבועים של המדינות המשתתפות בתערוכה, כולל הביתן של ישראל, שמשתתפת בתערוכה מאז 1948 ועד היום. הביתן הישראלי מציע לצופים חוויות אמנותיות מגוונות, המייצגות את התרבות והיצירתיות הישראלית, ולעיתים אף משקפות את המורכבויות החברתיות והפוליטיות של המדינה.
לכל מדינה ניתנת האפשרות להחליט כיצד לנהל את הביתן שלה. חלק מהמדינות בוחרות במספר אמנים המציגים סגנון אמנות אחיד ונושא משותף, מה שמאפשר ליצור דיאלוגים מעניינים בין העבודות השונות ובין האמנים עצמם. לעומת זאת, יש מדינות המעדיפות להציג אמן יחיד שסביבו מתמקדת התערוכה, מה שמאפשר לעומק רב יותר ולחשיפה אינטימית יותר ליצירתו של האמן. מדינות ללא ביתן קבוע מציגות במתחם הארסנאלה (Arsenale di Venezia), אזור המספנות העתיק הנמצא גם הוא ברובע קסטלו, ובאתרים נוספים ברחבי ונציה, דבר שמעניק לתערוכה גיוון רב ומאפשר למבקרים לחוות אמנות במגוון הקשרים ובסביבות שונות. הארסנאלה, עם ההיסטוריה העשירה שלו, משמש כרקע מרהיב לתצוגות אמנות והופך את הביקור בה לחוויה בלתי נשכחת.
השפעה גלובלית
הביאנלה בונציה היא אירוע מרכזי בתרבות האמנות העולמית, המשפיע על אמנים וקהל כאחד. היא מספקת פלטפורמה לאמנים צעירים ולפניות חדשות, ומציעה חוויות ורעיונות מעוררי השראה למבקרים. הביאנלה היא תופעה תרבותית עולמית המשלבת אמנות, תרבות וחברה, ומציעה הזדמנויות לגילוי, למידה ויצירת קשרים חדשים בעולם האמנות.
בין האומנים המפורסמים שהציגו בביאנלה של וונציה נמצאים:
1. פבלו פיקאסו - האמן הספרדי המפורסם, שהציג בעבודותיו רעיונות חדשניים והשפיע על הכיוונים האמנותיים של המאה ה-20. פיקאסו, שהיה ממובילי תנועת הקוביזם, הביא עמו לתערוכותיו גישה חדשה לאמנות שהאתגר את התפיסות המסורתיות.
2. אניש קאפור - האמן הבריטי המוכר בזכות עבודותיו המרהיבות והחושניות, כמו "העבודות הכחולות" ו-"Cloud Gate". הוא זכה בפרסים רבים והציג בביאנלה פעמים רבות, כאשר עבודותיו מציעות חוויה חושית מעמיקה, המאתגרת את התפיסה של המרחב והחומר.
3. מרינה אברמוביץ' - אמנית פרפורמרית ידועה שהציגה בביאנלה עבודות שגרמו למבקרים לחוות את האמנות בצורה אינטימית ומעוררת רגש. אברמוביץ' ידועה בשיטות העבודה שלה, שמזמינות את הקהל להיות חלק מהחוויה האמנותית, ולעיתים אף משתתפות פעילה בה.
4. האמנית האפריקאית וולטר אודינג'י - האמן המפורסם שהציג בביאנלה עבודות העוסקות בנושאים של זהות, תרבות ופוליטיקה. עבודותיו משקפות את המאבקים החברתיים והפוליטיים באפריקה, ומזמינות שיח על נושאים חשובים כמו גזע, לאומיות, והיסטוריה.
כמה מהאומנים הישראלים המוכרים והמשפיעים שהציגו בביאנלה כוללים:
1. יואב אבני - האמן המוערך, שזכה להכרה רבה בזכות עבודותיו החדשניות המשלבות בין טכנולוגיה לאמנות. הוא הציג בביאנלה תערוכות מרהיבות המעסיקות את הקהל בשאלות מורכבות על זהות, חברה ותרבות בעידן המודרני. בעבודותיו, אבני משתמש בטכנולוגיות מתקדמות כדי ליצור חוויות אינטראקטיביות שמעוררות את הצופים לחשוב על מקומם בעולם.
2. אפרת נבו - אמנית יוצרת ומרגשת, שהציגה בביאנלה תערוכות המוקדשות לנושאים של מקום וזיכרון, תוך שימוש בחומרים ושיטות מסורתיות המשלבות בין טכניקות עתיקות לבין רעיונות עכשוויים. נבו מצליחה להעביר באמצעות עבודותיה מסרים עמוקים על הקשרים בין המרחב הפיזי לבין חוויות אנושיות, והצופים מוצאים את עצמם מתבוננים מחדש על זיכרונותיהם האישיים והקולקטיביים.
3. רונה קונפורטי - אמנית מוכשרת המשלבת ביצירותיה בין אמנות עכשווית למסורת יהודית, והציגה בביאנלה עבודות שמעסיקות שאלות של זהות תרבותית, מורשת והקשרים בין דורות. קונפורטי מצליחה לגעת בנושאים רגישים ולעורר דיון על ההשפעה של המסורת על חיי היום-יום של האמן והצופה, תוך שהיא משתמשת בחומרים ובצורות שמזכירות את העבר אך מציגות אותו באור חדש.
4. איילת שקד - אמנית פיסולית המעמיקה בחקר הקשר בין גוף לחומר, והציגה בביאנלה עבודות שמעוררות שאלות על קיום, חיים ותודעה. שקד יוצרת פסלים שמאתגרים את התפיסות המסורתיות של חומריות, ומזמינה את הקהל לחשוב על האופן שבו הגוף שלנו מתקיים בתוך המרחב הפיזי והרגשי. עבודותיה מצליחות לייצר חוויה חושית ולגרום לצופים להתבונן מחדש על הקשרים המורכבים בין גוף לנפש.
5. מיכל רובנר - האמנית הידועה בשימושה בטכנולוגיות חדשות וביצירת חוויות אינטראקטיביות, הציגה בביאנלה עבודות שמאתגרות את גבולות האמנות המסורתית. רובנר משתמשת בכלים דיגיטליים כדי ליצור יצירות שמעוררות רגש ומחשבה, ומזמינה את הצופים לקחת חלק פעיל בחוויית האמנות. היא מצליחה לשלב בין עולמות שונים ולהציג את האמנות כמרחב דינמי שבו הקהל הוא חלק בלתי נפרד מהתהליך.
מידע שימושי
לתערוכה קיימים מגוון כרטיסים המציעים אפשרויות שונות למבקרים, כך שכל אחד יכול לבחור את הכרטיס המתאים ביותר לצרכיו ולזמן שהוא מתכנן לבלות בתערוכה. בין הכרטיסים המוצעים, ניתן למצוא כרטיס התקף ל-48 שעות מרגע השימוש הראשון, והוא מאפשר למבקר לגלות את התערוכה בשני המתחמים המרכזיים, ג׳ארדיני וארסנאלה. הכרטיס מציע גמישות רבה, שכן המבקרים יכולים לבקר בתערוכה בשעות שונות במהלך יומיים רצופים, מה שמאפשר להם לתכנן את הביקור שלהם בהתאם ללוח הזמנים האישי שלהם ולפעילויות נוספות בעיר. בנוסף, ישנו כרטיס שבועיה מספק למבקרים גישה לתערוכה במשך שבעה ימים מרגע השימוש הראשון. גם הוא תקף לשני המתחמים, ג׳ארדיני וארסנאלה, ומציע יתרון נוסף למי שמעוניין להעמיק את חוויית הביקור שלו, שכן הוא מאפשר לחקור את התערוכה בצורה יסודית יותר, לחזור על תערוכות מסוימות וליהנות מהאירועים המיוחדים שמתקיימים במהלך השבוע.
ניתן להגיע לביתני הביאנלה באמצעות הואפורטו - אוטובוס ימי בקווים המעגליים הסובבים את ונציה. ולרדת בתחנת ג'יארדיני או ארנסלה.
קישורים:
