מנטובה - העיר האידיאלית
- Simon Beni
- 25 בינו׳
- זמן קריאה 4 דקות
עודכן: 13 באוג׳
הביטוי 'פנינה נסתרת' אולי נשמע שחוק בעולם הטיולים, אך הוא מתאים בדיוק לעיר מנטואה (מנטובה באנגלית) אשר באזור לומברדיה נודע לרוב בזכות האגמים שלו, ועם כל הכבוד שהם זוכים לו, אסור להתעלם מהעיר הרנסנסית הזו. אם אתם מחפשים מקום פחות מוכר שעדיין לא נחשף במלואו, פנו לכם זמן לחצי יום טיול ועלו על הרכב או על רכבת.
אמנם מנטובה לא נמצאת בעשרת המקומות הכי מתוירים באיטליה אבל היא יעד מושלם לכל חובבי ההיסטוריה, הספרות והאמנות. מנטובה ממוקמת בלב עמק הפו הרחב Val Padana העשיר בגידולי תירס ואורז.
המשורר הרומי המפורסם מחבר המיתולוגיה הרומית וירגיליוס נולד כאן, רומיאו של שייקספיר גורש לכאן ובילה זמן מה במנטובה ובמיוחד, עלילת האופרה המפורסמת של ורדי, ריגולטו, מתרחשת בטירת סאן ג׳ורג׳ו (Castello San Giorgio). עמידה מול הבניין העצום הזה יתפוס את דמיונך ופתאום תמצא את עצמך בעיירה מימי הביניים לצד ריגולטו, בתו ג'ילדה, דוכס מנטובה וסיפור האהבה המסובך והטרגי שלהם.
אולי תתפתה לאריה המפורסמת של ורדי "La donna e mobile Qual piuma al vento", פתחו יוטיוב והגבירו את הווליום!
מנטובה הייתה בירתה של הדוכסות מנטובה והמשפחה ששלטה בה, משפחת גונזאגה (Gonzaga) , שיחקה תפקיד מרכזי בהתפתחות העיר במהלך הרנסנס. העיר נודעת בזכות המבנים ההיסטוריים שלה, בהם ארמון הדוכס (Palazzo Ducale), שנחשב לאחד מהמרשימים ביותר באיטליה. הארמון משתרע על פני שטח רחב, וכולל גני פנינה, אולמות מפוארים ויצירות אמנות רבות, אשר המפורסמות שבהם של הצייר אדראה מנטניה (Andrea Mantenga).
מה שהפך עיר פרובינציאלית זו למרכז אמנויות בולט וחדשני היה מעל לכל פטרוני האומנות של משפחת גונזגה, ששלטה במנטובה מ-1328 עד 1708. חסותם הנדיבה משכה אמנים מובילים מרחבי איטליה לביצוע פרויקטים עבור שליטי הדוכסות.
לפי רוחם של שליטים רבים מהתקופה וברוח חוכמת העת העתיקה, בניית עיר מושלמת הייתה מטאפורה לשלטון טוב ונאור.
בשנת 1459, לודוביקו גונזגה הניע את האומן אנדריאה מנטנה לבוא למנטובה, שם הפיק רבות מיצירותיו החשובות ביותר ושם שהה עד מותו בשנת 1506. אחרי מנטניה הלך האדריכל הפלורנטיני לאון בטיסטה אלברטי (Leon Batista Alberti), שתכנן שתיים מהעבודות בעיר. הכנסיות המפוארות והמקוריות ביותר של המאה: בזיליקת סנט'אנדריאה וסן סבסטיאנו. אלברטי מהחשובים בתקופת הרנסאנס מונה ליועץ לאפיפיור בעניני בנייה ועוד בחייו קיבל את התואר "ויטרוביוס מפירנצה" כיוון שהיה מחלוצי הבניה בסגנון הקלאסי אשר קם לתחייה במאה ה-15 לספירה. בזילקת סנט אנדראה היא מופת לאדריכלות רנסאנסית תוך שימת דגש למוטיבים, פרופורציות ולסימטריה של הסדרים הקלאסיים העתיקים, חשיבות דתית גדולה לכנסייה היא העובדה שאנשי הכנסייה מחזיקים במיכל מוזהב את שרידים של ״חול הספוג בדמו ישוע״ Sangue de Cristo אשר על פי המסורת הובא לאיטליה עוד בתקופת הרומאים.
מנטובה, בירת דוכסות מנטובה, נשלטה על ידי משפחת גונזאגה ששיחקה תפקיד מרכזי ברנסנס. העיר ידועה במבנים ההיסטוריים שלה, במיוחד ארמון הדוכס שבו נבקר, הארמון נחשב לאחד המרשימים באיטליה, עם גנים, אולמות מפוארים ויצירות אמנות, כולל עבודות של הצייר אדראה מנטניה.
העיר מוקפת מים משלושה אגמים מלאכותיים ולכן היא לעיתים קרובות עטופה בערפל הנוצר בשל הלחות הגבוהה השוררת בעמק המוקף הרים, את מנטובה אשר נבנתה על גדות נהר המינצ'יו שמקורו באגם גארדה, מקיפים שלושה אגמים מלאכותיים אשר נבנו למטרת הגנה וביצורים, הנקראים האגם העליון, האמצעי והתחתון ביחס למורד הנהר יובל של נהר הפו ההמפורסם.
מומלץ לטייל בנחת בין שלוש הכיכרות המרכזיות במרכז העיר:
פיאצה סורדלו (Piazza Sordello) היא המקשרת בין הכיכרות הסמוכות ובה נמצאים מבני השלטון ובניין הקתדרלה כמו גם פאלאצו בונקולסי (Palazzo Bonacolsi) , הידוע גם בשם פאלאצו קסטיליוני, הוא ארמון אריסטוקרטי בסגנון גותי מהמאה ה-13 הממוקם במרכז העיירה בפיאצה סורדלו. קו הגג של ארמון הלבנים מעוטר בשיניות (merlons), זכר ליריבות ארוכת השנים בין שתי הסיעות העיקריות באירופה של ימי הביניים - הגיבלינים והגוואלפים. מגדל הכלוב (Torre della Gabbia) שנבנה במאה ה-13, עם זאת, המגדל לוקח את שמו הנוכחי מכלוב מתכת מלבני, שהוקם בשנת 1576. אורכו של הכלוב היה שני מטרים, עומקו וגובהו של מטר אחד, התנוסס כשליש מהגובה. הכלוב שימש לחשיפת פושעים בפומבי.
פיאצה ברולטו (Piazza Broletto) אחת מחצי תריסר כיכרות שמפארות את המרכז ההיסטורי של מנטובה, הברולטו הוא ביתו של פאלאצו דל פודסטה, פעם ביתו של הפקיד העליון בעיר ומעוטר בסמל הרלדי. הפיאצה כוללת גם מקדש אבן המוקדש ליליד המקום וירגיליוס, המתאר את המשורר הרומי יושב ליד שולחנו.
פיאצה דל ארבה (Piazza delle Erbe) פעם היה מיקומו של שוק הירקות והפירות של העיר, זו הפיאצה התוססת ביותר של מנטובה. פאלאצו דלה רג'ונה מהמאה ה-13 כולל מגדל שעון מהמאה ה-15 בקצהו הדרומי המסמן את שלבי הירח ומזלות.
הבניין המפורסם הרוטונדה (Rotonda di San Lorenzo), אחת מהכנסיות העתיקות בעיר. הרוטונדה נבנתה במאה ה-11, והיא נחשבת לדוגמה נדירה של אדריכלות רומנסקית עם עיצוב מעגלי שמזכיר מבנים ביזנטיים. הכנסייה נועדה להוות מקום תפילה לקהל המקומי והיא ידועה בזכות העיטורים הפנימיים המיוחדים שלה, כולל פרסקאות הממחישים סצנות מהברית החדשה. הרוטונדה משמשת כיום גם כאולם מופעים ואירועים תרבותיים, והיא מספקת תחושה של חיבור בין העבר להווה.
לקינוח, מומלץ לבקר בארמון נוסף של משפחת גונזגה ארמון טה (Pallazzo Te), ארמון מהרנסאנס המאוחר תוכנן ע"י ג'וליו רומאנו (Giulio Romano) אשר עיטר את המבנה בציורים מרהיבים בסגנון המאנייריזם עם דמויות תלת מימדיות בפרספקטיבה דרמטית וחדשנית לתקופה.
פאלאצו טה היה המקום שבו נמלט פרדריקו השני גונזגה לנסיונות אהבה עם פילגשו, והוא מעוטר בסגנון פלייבוי עם ציורי קיר מדהימים, מוטיבים שובבים וסמלים מקודדים. כיפת תענוגות מתקופת הרנסנס, היא יצירתו המשובחת של האדריכל הכוכב ג'וליו רומנו, שתכנית הגינונים המפוארת שלו ממלאת את הארמון בטיסות דמיון פנטסטיות. לאחר שברח מעונש מאסר ברומא על עיצוב הדפסים פורנוגרפיים, רומנו, תלמידו המחונן ביותר של רפאל, היה הבחירה המושלמת לעיטור פאלאצו טה. תוך שימוש בטכניקת trompe l'œil, הוא נמנע מהקלאסיקה הקרירה של העבר לטובת נקודות מבט מעוותות בפראות, פלטת צבעי פסטל עזים. השיא בקמרה דיי ג'יגנטי (חדר הענקים), חדר בעל כיפה שבו ציורי קיר מכסים כל סנטימטר של קיר בדמויות מתנשאות של הענקים עלי אדמות המורדים הנאבקים בדרכם במעלה הר האולימפוס, ומנגד זיאוס משליך לעברםאת מטה הברקים שלו.
