לאכול, לשתות, לאהוב

אוכל טוב, יין טוב וחברים טובים. "Buon cibo. Buon vino. Buoni amici”

הפתגם הזה מדגיש את השמחה והקשר החברתי שנמצאים בשיתוף ארוחות עם אחרים, ומציע שאוכל טוב וחברה טובה הם הסיבה לחיות.

איטליה, הידועה באוכל המפורסם והטעים שלה, מציעה מגוון רחב של מנות המחברות בין טעמים, צבעים ותרבות. המטבח האיטלקי משלב מטבחים מקומיים ממחוזות איטליה, עם השפעות של עמים שונים שחיו באזור. הוא נחשב לאחד המפורסמים והמעולים בעולם, והתפתח לאורך מאות שנים עד לאיחוד איטליה ב-1861, לעיתים נדמה שפסטה וספגטי הם חלק אינטגרלי של המטבח הישראלי. המטבח האיטלקי הפך לפופולרי ביותר בעולם בזכות הפשטות שלו, השימוש בחומרים טריים ואיכותיים, והיכולת לשלב בין טעמים בצורה הרמונית. כשאני חושב על איטליה, אני מיד חוזר למשולש המופלא של תרבות הים התיכון: שמן זית, חיטה ויין. השילוש הקדוש הזה הוא לא רק הבסיס למטבח האיטלקי, אלא גם מייצג את שלושת הצבעים של דגל איטליה: האדום, הלבן והירוק.

חגיגת האוכל האיטלקית היא חוויה המפעילה את כל החושים, ובניגוד לנימוס הבריטי הפעולה של שימוש בפרוסת לחם כדי לנגב את הרוטב שנותר על הצלחת לאחר הארוחה היא פרקטיקה נפוצה ומוערכת בתרבות האיטלקית, המסמלת שהאוכל היה טעים וששווה להנות מכל ביס אחרון.

כשאתם מבקרים באיטליה, אל תשכחו לנסות את המנות האהובות עליי – אלו הן לא רק מנות, אלא חוויות של טעמים וזכרונות!

סלט קפרזה 

 ללא ספק המנה הראשונה ברשימה שלי, מנה פשוטה ובלתי נשכחת מהאי קפרי, אני בהחלט זוכר את הפעם הראשונה שאכלתי את המנה הזו בדרום איטליה.

צלחת אינסלטה קפרזה מורכבת ממוצרלה טרייה פרוסה, עגבניות ובזיליקום מתוק, מתובל במלח ובשמן זית. בדרך כלל מסודר על צלחת, הוא מזכיר את הדגל האיטלקי עם צבעיו הירוקים, הלבנים והאדומים, בדומה לפיצה מרגריטה. באיטליה, הוא מוגש כמנה ראשונה (אנטיפסטו).

פיצה דיאבולה

מנה קלאסית זו מייצגת את האוכל האיטלקי במיטבו עם בסיס פריך, רוטב עגבניות עשיר, ומוצרלה . פיצת דיאבולה, שמקורה בחבל קמפניה שבדרום איטליה, ידועה בחריפות שלה ומשלבת אלמנטים של בשר חריף ומרכיבים חריפים להעמקת הטעמים. המתכון כולל סלאמי פיקאנטה עם אניס וטעמים חדים, נקניק חזיר, זיתים קלמטה ופתיתי צ'ילי להשלמת הטעם. היופי במתכון הוא בגמישותו, ומאפשר יצירת גרסאות שונות כל עוד נשמרים העקרונות הבסיסיים.

פסטה אל פומדורו

פסטה אל פומודורו היא דוגמה מצוינת לפשטות של המטבח האיטלקי. מנה של פסטה המוכנה עם עגבניות טריות, שמן זית כתית מעולה, שום, בזיליקום ומלח. היא מיועדת להיות מהירה וקלה, ולא כבדה. המנה הזו מדגימה את העיקרון של "פחות זה יותר" – כאשר החומרים איכותיים, התוצאה תמיד תהיה מפתיעה.

המנה הזו מוגשת לרוב עם כפית או שתיים של גבינת פרמזן מגורדת כתוספת.

פומודורו פירושו 'עגבנייה' באיטלקית. המילה מורכבת מ-פומו ('תפוח') ו-אורו ('זהב'). ידוע כי מקור העגבניות הוא ביבשת אמריקה, וייתכן שהעגבניות האירופיות הראשונות היו בכלל בצבע צהוב.

ספגטי אי וונגולה

בין כל המתכונים הנהדרים לפסטת פירות ים שניתן למצוא כאן באיטליה, פסטה עם צדפות היא כנראה אחת הידועות ביותר. מדובר במנה שמזוהה עם המסורת הקולינרית של העיר נאפולי, שהיא אחת הערים המפורסמות ביותר באיטליה בזכות המטבח שלה. זה לא מפתיע, בהתחשב בטעם הנהדר של המנה הנפוליטנית האיקונית הזו!

המנה הקלאסית הזו מבוססת על צדפות, שום ושמן זית. הצדפות, שהן אחד המרכיבים העיקריים במנה, מגיעות היישר מהים התיכון, מה שמקנה להן טעם טרי ומיוחד. השום, שמוסיף עומק ועושר למנה, משולב בצורה מושלמת עם שמן הזית האיכותי, שמעניק למנה גוון עשיר ומעט פירותי. השילוב של כל המרכיבים הללו יוצר חוויה קולינרית בלתי נשכחת, שבה כל ביס הוא חגיגה של טעמים וריחות.

פסטה אלה קרבונרה

קרבונרה היא מנה של פסטה איטלקית שמקורה ברומא, המורכבת מביצים, גבינה קשה, בשר חזיר משומר במלח ופלפל שחור. הגרסה המוכרת כיום של המנה, כולל שמה, הופיעה באמצע המאה ה-20.

היא נוצרה בהשראת מנות הקרב של החיילים האמריקאים שהוצבו ברומא לקראת סוף מלחמת העולם השנייה, אשר כללו קותלי חזיר - בייקון, ואבקת ביצים.

במנה משתמשים לרוב בגבינות כמו פקורינו רומאנו, פרמזן או שילוב של שתיהן. ספגטי הוא סוג הפסטה הנפוץ ביותר במנה זו, אך גם פטוצ'יני, רגטוני, לינגואיני ובוקאטיני משמשים בה. הבשר הנפוץ ביותר הוא בייקון מעושן. הרוטב של פסטה קרבונרה כולל ביצים, או רק חלמונים, ומוסיפים אותו לפסטה לאחר שהוסרה מהאש כדי למנוע מהביצים להתקשות. בחלק מהמתכונים מגישים את המנה עם חלמון שלם נא, אך זהו מרכיב שאינו הכרחי.

קרפצ'יו בקר

קרפצ'יו היא מנה המורכבת מפרוסות דקות של בשר או דג נא, בדרך כלל מוגשת כמנה ראשונה. באופן מסורתי, היא כוללת פרוסות דקות של בשר בקר, עם שמן זית ומיץ לימון, ולעיתים קרובות מלווה בעלי רוקט ופרמזן.

המנה נוצרה בשנת 1950 על ידי ג'וזפה ציפריאני, מייסד הארי בר בונציה, איטליה, וזכתה לפופולריות במחצית השנייה של המאה העשרים. הבשר הוגש במקור עם לימון, שמן זית, וגבינת פרמזן. עם הזמן, המונח התרחב לכלול מנות המיוצרות מבשרים או דגים נא אחרים, פרוסים דק ומוגשים עם לימון או חומץ, שמן זית, מלח, ופלפל טחון.

אוסו-בוקו

אוסובוקו (איטלקית: Osso buco, "עצם חלולה") הוא תבשיל איטלקי מהעיר מילאנו בלומברדיה. התבשיל עשוי בשר שוק עגל, ושמו נגזר ממראה העצם עם מח העצם.

לצורך הכנת התבשיל משתמשים בשוק שנחתכה לרוחבה לפרוסות בעובי 3-6 ס"מ. פרוסות השוק מושחמות ולאחר מכן מבושלות ביין לבן ועשבי תיבול בסיר מכוסה.

ההגשה המסורתית היא על מצע של ריזוטו מילנז.

כיום מכינים אוסובוקו גם מבשר טלה או מבשר חזיר.

פאגטו אלה ונציאנה

כבד בסגנון ונציאני הוא מאכל טיפוסי מאזור ונטו, ומונציה בפרט, המוכן עם כבד עגל ובצל, ומוגש בדרך כלל עם פולנטה מתירס לבן או צהוב. אני באופן אישי מעדיף לאכול את המנה הזו עם פירה תפוחי אדמה.

ביסקאטה אלה פיורנטינה

('סטייק ביף בסגנון פירנצה) הוא מנות סטייק איטלקיות המיועדות לעגלים צעירים (ויטלונה) או פרות צעירות, המפורסמת במטבח הטוסקני. מדובר בסטייק מחלק הגב עם עצם, הנצלה במידה נדירה (50 מעלות צלזיוס).

המונח ביסקאטה הושאל מאנגלית beefsteak בתחילת המאה ה-19.

ביסקאטה אללה פיורנטינה מתאפיין בחיתוך עבה, צורת T-bone, ובישול על גריל פחמים. באופן מסורתי הוא מוגש rare, עם חלק חיצוני שחום היטב ופנים עסיסי ודם, ומשקלו נע בין 0.9 ל-1.2 קילוגרם במסעדות, במחיר של 20 עד 50 יורו לקילוגרם.

לא לשכוח לסחוט לימון!

טירמיסו (Tiramisù)

מאיטלקית "הרם אותי למעלה" הוא קינוח איטלקי מסורתי מפורסם, הוא סיום מתוק לכל ארוחה עם שילוב מושלם של מתיקות ועושר. , המורכב מקרם חלבי אוורירי ובישקוטים ספוגים בקפה. הוא מוגש כעוגה גדולה או במנות אישיות בכוסות.

מקור הטירמיסו מאיטליה באזור ונטו או פריולי-ונציה ג'וליה בצפון-מזרח איטליה. טירמיסו היא עוגת שכבות מבישקוטים, אספרסו, גבינת מסקרפונה, קצף ביצים, סוכר ולעיתים יין מרסלה או ליקר אמרטו. העוגה מורכבת מבישקוטים טבולים בליקר ובקפה וקרם העשוי מביצים וגבינה, ומעליה מפזרים קקאו. הקינוח מוכן ללא חימום ומורכב בכלי ההגשה.

פרושוטו ומלון

בעידן הרומאי, ערבוב מזון קר ולח עם מזון חם ויבש נחשב בריא לפי רוח התקופה ההיא, שהתבססו על איזון בין אש, אוויר, אדמה ומים. למרות שפרושוטו קרודו לא הומצא אז, אכילת בשר מיושן עם פירות חיזקה את מערכת החיסון. המתכון ל"פרושוטו ומלון" הופיע מאוחר יותר ו בשנות ה-90 של המאה ה-19 וחזרה לפופולריות בשנות ה-60, והפכה לכוכב שולחן הקיץ האיטלקי.

בון אפטיטו - Bon Apetito